לימודי סאונד הוא תחום בינתחומי החוקר את הממדים התרבותיים, ההיסטוריים והחברתיים של הסאונד. במקום להתמקד אך ורק בהיבטים המדעיים של אקוסטיקה או תורת המוזיקה, לימודי סאונד בוחנים כיצד סאונד מתפקד בחיי היומיום, כיצד הוא מעצב את החוויה האנושית וכיצד חברות מבינות ומשתמשות בסאונד. תחום זה שואב מדיסציפלינות כמו אנתרופולוגיה, לימודי תקשורת, היסטוריה, סוציולוגיה ואמנות.
למידע נוסף על לימודי סאונד לחץ כאן.
המשמעות התרבותית של הצליל
אחת השאלות המרכזיות בלימודי סאונד היא כיצד קול נושא משמעות בתרבויות שונות. לדוגמה, צליל פעמון הכנסייה עשוי לעורר תחושות של רוחניות בתרבות אחת, בעוד שבאחרת, הוא עשוי לשמש כמכשיר פשוט לשמירה על זמן. חוקרים בתחום זה בוחנים כיצד צלילים מתפרשים, כיצד הם משפיעים על הרגש וכיצד הם תורמים לזהות חברתית. זה כולל צלילים יומיומיים כמו צעדים, אזעקות או תנועה, כמו גם מוזיקה ושפה מדוברת.
טכנולוגיה ותיווך סאונד
לטכנולוגיה יש תפקיד מכריע בעיצוב האופן שבו אנו חווים צליל. לימודי סאונד בוחנים את ההתפתחות ההיסטורית של טכנולוגיות ההקלטה והשידור – מהפונוגרף ועד לפודקאסט – ואת השפעתן על החברה. טכנולוגיות אלו לא רק מאפשרות לנו לשמר ולשתף סאונד, אלא גם לשנות את האופן שבו אנו מקשיבים ומה אנו רואים ששווה להאזין לו. לדוגמה, המצאת האוזניות הפכה את הצליל לאישי יותר, בעוד הרדיו הפכה אותו לפומבי יותר.
נופי סאונד וסביבה
מושג חשוב נוסף בלימודי סאונד הוא "נוף הקול" – הסביבה הקולית בה אנו חיים. נופי סאונד יכולים לכלול צלילים טבעיים, כמו שירת ציפורים או גלים, כמו גם רעש מעשה ידי אדם כמו מנועים או מכונות. חוקרים מנתחים כיצד שינויים בסביבה, בתכנון עירוני או בתיעוש משפיעים על מה שאנו שומעים וכיצד אנו מרגישים לגבי הצלילים הללו. העניין הגובר בזיהום הרעש וההשפעות הפסיכולוגיות שלו משקף את המודעות הגוברת הזו.